שילוב תלמידים עם פיגור שכלי בחינוך הרגיל

חוק החינוך לתלמידים בעלי מוגבלויות או הסובלים מפיגור שכלי דורש קיום של רצף אפשרויות זמינות על מנת לענות על צרכיהם. החוק דורש שילוב הילדים במודלים שונים בהתאם לרמת הפיגור השכלי, ושילובם בכיתות רגילות תוך מתן סיוע אישי, או בכיתות מיוחדות בתוך בתי ספר רגילים, כך הם מתחנכים בחברת ילדים שאינם נכים.

השיעורים המיוחדים ומסגרות הלימוד הנפרדות של ילדים עם פיגור שכלי מתרחשים רק כאשר טבע או חומרת הנכות היא כזו שהחינוך בכיתות רגילות, תוך שימוש בעזרים ושירותים משלימים אינו ניתן להשגה באופן משביע רצון.

תהליך שעובד

כיתות המשלבות בהצלחה תלמידים עם פיגור שכלי מקדמות בברכה את הגיוון ומעניקות מענה לצרכים האישיים של כל התלמידים. שילוב התלמידים נושא אף יתרונות וחסרונות. היתרון העיקרי הוא מתן סביבה טבעית, בעולם אמיתי. בסביבה כזו, ניתן ללמוד מיומנויות חשובות לחיים.

לכיתה רגילה יש מספר יתרונות למידה בעולם האמיתי. ראשית, השילוב מציע הזדמנויות מתגמלות למגעים חברתיים. ילדים רבים הסובלים מפיגור שכלי מאובחנים עם כישורים חברתיים לקויים. מגבלות חברתיות אלו עלולות בסופו של דבר לעכב את הצלחתם בחיים.

די הגיוני כי למידת מיומנויות חברתיות תתאפשר בסביבה חברתית. כיתה רגילה מספקת את האקלים החברתי האידיאלי כך שתלמידים אלו יכולים לפתח כישורים חברתיים מעולים באמצעות החיקוי החברתי המתאפשר בכיתה רגילה בלבד.

שנית, השילוב חושף את כל הילדים לגיוון. מגוון כזה מתאפשר באופן טבעי בעולם האמיתי. ילדים רגילים נתקלים בסופו של דבר באנשים רבים ושונים לאורך כל חייהם, כך שהחשיפה לילדים שונים מאפשרת תגובה הולמת ומתן יחס רגיל.

הגדרת בית הספר היא הסביבה האידיאלית להסתגלות להבדלים אלו, ומהווה את היתרון של הכנה לעולם האמיתי. כך ניתן לקדם את היכולת לאמץ מגוון אנושי. כישורים אלו קריטיים ליכולת אנשים עם פיגור שכלי להשיג עבודה בעתיד ולהשתלב עם שכנים בבנין מגורים.

שלישית, שילוב בכיתה רגילה מעורר תלמידים עם מוגבלות שכלית לעמוד בפני אתגרים ואף להצטיין. ללא אתגר מספיק, תלמידים אלו אינם מפתחים ומחזקים את יכולותיהם. כיתה רגילה מספקת יותר הזדמנויות לחוויות מאתגרות אלו.

הצד השני של המטבע

יחד עם זאת, שילוב הוא יותר פילוסופיה של הכללה, ונועד לקדם את טובת הכלל. ככל שמעמיקים הקיצוצים בתקציב החינוך, מורים מתבקשים להשיג יותר הצלחות עם פחות משאבים. בתי ספר ציבוריים נאבקים לספק חינוך הולם לילדים רגילים.

מגבלות תקציביות מקשות על היכולת להעניק את תשומת הלב ראויה לה זקוקים וראויים תלמידים עם פיגור שכלי בכיתה רגילה. בנוסף, מורים רבים בכיתות רגילות לא קיבלו הכשרה בשיטות חינוך מיוחד.

מתנגדי שילוב תלמידים עם פיגור שכלי בכיתות רגילות טוענים כי השילוב אינו הוגן כלפי תלמידים רגילים. הסיבה לכך היא הזמן ותשומת הלב אותם נדרשים המורים להעניק לילדים הזקוקים להוראה פרטנית יותר, כששאר התלמידים צריכים לדאוג לעצמם.

לעומת זאת, אחרים טוענים כי תלמידים ממוצעים יכולים ליהנות מהכללת ילדים בעלי צרכים מיוחדים היות והם מקבלים הזדמנויות הוראה ואימון בשיטות מתקדמות יותר, כך שמתאפשרת סביבת לימוד טבעית יותר לכולם.

ההגדרה החינוכית הטובה ביותר היא זו המסייעת לילד להשיג את מטרות צרכי הלימוד האישיים שלו. לכל ילד יש מטרות, יכולות וצרכים שונים. לא קיימת הגדרה טובה ביותר לכל הילדים, ולכן הורים ומורים חייבים להיות מציאותיים לגבי הערכת סביבת הלימוד ומשאבי הלמידה הזמינים במקומותיהם, כך שניתן יהיה לבצע בחירה חכמה המתאימה ביותר לצרכי הילד ונסיבותיו. החלטות בעד או נגד שילוב ילדים עם פיגור שכלי בכיתות רגילות צריך להיבחן מחדש מעת לעת, ככל שהצרכים והנסיבות של הילדים משתנים עם הזמן.