פיגור שכלי
  • עמוד הבית
  • גורמים
    • תסמונת אלכוהול עוברית
    • סיבוכי הריון ולידה
    • גורמים גנטיים
    • נכויות והקשר לפיגור שכלי
    • מחלת אנמיה ע”ש פנקוני A או C
    • היפותירואידיזם
    • גורמים פיזיולוגיים
    • פיגור סביבתי
    • מחלות זיהומיות בתינוק/ילד
    • מחלות ווירוסים של האם
    • PCCA2 – מחלה גנטית אצל יהודים מרוקאים
  • תסמינים
    • פיגור שכלי ומצב נפשי
    • בעיות התנהגות
    • תסמינים נוירולוגיים
    • בעיות מוטוריות
    • מומים מולדים ועיוותים חיצוניים
    • בעיות חברתיות
  • תסמונות שכיחות
    • תסמונת דאון
    • מה הקשר בין תסמונת דאון לצליאק?
    • תסמונת ה- X השביר
    • תסמונת פראדר ווילי
    • תסמונת קרי דו שה
    • אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי
    • מחלות אגירת גליקוגן
    • מטכרומטיק לויקודיסטרופי (MLD)
  • רמות פיגור שכלי
    • פיגור שכלי גבולי
    • פיגור שכלי קל
    • פיגור שכלי בינוני
    • פיגור שכלי קשה
    • פיגור שכלי עמוק
  • אבחון
    • ועדת אבחון של משרד הרווחה
    • בדיקות גנטיות לפיגור שכלי
  • מוסדות
    • חינוך מיוחד לילדים עם פיגור שכלי
    • שילוב תלמידים עם פיגור שכלי בחינוך הרגיל
    • מוסדות לסובלים מפיגור שכלי קשה ועמוק
    • ארגון אקים
    • מעונות ציבוריים
    • מעונות פרטיים
    • דיור תומך
    • דיור תומך – אזור הצפון
    • דיור תומך – אזור המרכז
    • דיור תומך – אזור ירושלים
    • דיור תומך – אזור הדרום
  • טיפול והתמודדות
    • דרכים למניעת פיגור שכלי
    • התמודדות במשפחה עם ילד או מבוגר עם פיגור שכלי
    • טיפול התנהגותי
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי
    • בעיות בדימוי ובערך העצמי
    • פעילות גופנית
    • קלינאי תקשורת
    • הידרותרפיה
    • פיזיותרפיה
    • ריפוי בעיסוק
    • טיפול באמצעות בעלי חיים
  • זכויות
    • חוק הסעד (טיפול במפגרים)
    • מינוי אפוטרופוס לבעלי פיגור שכלי
    • כשרות משפטית של בעלי פיגור שכלי
    • רשלנות רפואית בהריון שגרמה לפיגור שכלי
    • רשלנות רפואית שגרמה לפיגור שכלי
    • חוק הגנה על חוסים עם פיגור שכלי
    • מתי מגיעה גמלת סיעוד לילד בעל לקות שכלית?
    • רשלנות רפואית בזמן הלידה שגרמה לפיגור שכלי
    • החל משנת 2015 – הכנסת מחשבי תקשורת לסל הבריאות
    • זכויות ללוקים בפיגור שכלי מתוקף חוק הבריאות
  • עמוד הבית
  • גורמים
    • תסמונת אלכוהול עוברית
    • סיבוכי הריון ולידה
    • גורמים גנטיים
    • נכויות והקשר לפיגור שכלי
    • מחלת אנמיה ע”ש פנקוני A או C
    • היפותירואידיזם
    • גורמים פיזיולוגיים
    • פיגור סביבתי
    • מחלות זיהומיות בתינוק/ילד
    • מחלות ווירוסים של האם
    • PCCA2 – מחלה גנטית אצל יהודים מרוקאים
  • תסמינים
    • פיגור שכלי ומצב נפשי
    • בעיות התנהגות
    • תסמינים נוירולוגיים
    • בעיות מוטוריות
    • מומים מולדים ועיוותים חיצוניים
    • בעיות חברתיות
  • תסמונות שכיחות
    • תסמונת דאון
    • מה הקשר בין תסמונת דאון לצליאק?
    • תסמונת ה- X השביר
    • תסמונת פראדר ווילי
    • תסמונת קרי דו שה
    • אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי
    • מחלות אגירת גליקוגן
    • מטכרומטיק לויקודיסטרופי (MLD)
  • רמות פיגור שכלי
    • פיגור שכלי גבולי
    • פיגור שכלי קל
    • פיגור שכלי בינוני
    • פיגור שכלי קשה
    • פיגור שכלי עמוק
  • אבחון
    • ועדת אבחון של משרד הרווחה
    • בדיקות גנטיות לפיגור שכלי
  • מוסדות
    • חינוך מיוחד לילדים עם פיגור שכלי
    • שילוב תלמידים עם פיגור שכלי בחינוך הרגיל
    • מוסדות לסובלים מפיגור שכלי קשה ועמוק
    • ארגון אקים
    • מעונות ציבוריים
    • מעונות פרטיים
    • דיור תומך
    • דיור תומך – אזור הצפון
    • דיור תומך – אזור המרכז
    • דיור תומך – אזור ירושלים
    • דיור תומך – אזור הדרום
  • טיפול והתמודדות
    • דרכים למניעת פיגור שכלי
    • התמודדות במשפחה עם ילד או מבוגר עם פיגור שכלי
    • טיפול התנהגותי
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי
    • בעיות בדימוי ובערך העצמי
    • פעילות גופנית
    • קלינאי תקשורת
    • הידרותרפיה
    • פיזיותרפיה
    • ריפוי בעיסוק
    • טיפול באמצעות בעלי חיים
  • זכויות
    • חוק הסעד (טיפול במפגרים)
    • מינוי אפוטרופוס לבעלי פיגור שכלי
    • כשרות משפטית של בעלי פיגור שכלי
    • רשלנות רפואית בהריון שגרמה לפיגור שכלי
    • רשלנות רפואית שגרמה לפיגור שכלי
    • חוק הגנה על חוסים עם פיגור שכלי
    • מתי מגיעה גמלת סיעוד לילד בעל לקות שכלית?
    • רשלנות רפואית בזמן הלידה שגרמה לפיגור שכלי
    • החל משנת 2015 – הכנסת מחשבי תקשורת לסל הבריאות
    • זכויות ללוקים בפיגור שכלי מתוקף חוק הבריאות

חוק הגנה על חוסים עם פיגור שכלי

חוק הגנה על חוסים עם פיגור שכלימטרתו של חוק הגנה על חוסים – תשכ”ו 1966, היא לתת הגנה לכל אדם שמוגדר בחוק  כחוסה.

החוק מתייחס לחוסים כמי שעברו ניצול או התעללות במשפחה, ומסמיך את כוחו של פקיד סעד לבקש מבית המשפט ליתן צו להעבירם למקום מוגן, לאשפז בצו שיפוטי את מי שעלול לסכן את עצמו, או להתערב באופן כפוי בדרך רפואית כאשר הדבר נדרש.

החוק קובע הוראות בעניין הגנה מפני ניצול חוסים, והגנה על שלומם באמצעות ידי מינוי עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך.

מיהו חוסה על פי החוק ?

חוסה על פי החוק הוא קטין מתחת לגיל 14, או כל מי שסובל מנכות, ליקוי שכלי, או זיקנה, שאינו יכול לדאוג לצרכיו.

מיהו עובד סוציאלי בכל הקשור לחוק ?

מדובר בפקיד סעד, עובד שרותי הרווחה, שהוכשר במיוחד לפעול על פי חוק הגנה על חוסים. החוק מקנה לעובד הסוציאלי את הסמכות להתערב במצבו של החוסה, ולכפות את הטיפול שדרוש לו כדי להגן עליו. עובד סוציאלי הוא בעל סמכות בלעדית, אחראי על אכיפת החוק, ומוסמך לבקש צו שיפוטי המורה לאשפז את החוסה במוסד, או לצורך קבלת טיפול רפואי. לאחר שניתן צו בהתאם לצורך, ימונה בדרך כלל אפוטרופוס לחוסה שיהיה אחראי עליו ולטיפול בו.

מה תפקידיו של העובד הסוציאלי לפי החוק ?

לפעול באמצעות פניה לבית המשפט כדי לבקש צו לאשפוז בכפיה במוסד סגור, או להוציא את החוסה ממקום לא מוגן לפי שיקול דעתו.  הפניה לבית המשפט למתן הוראות במטרה להגן על החוסה.

מתי מוסמך העובד הסוציאלי לפעול בעניין החוסה ?

לפי החוק, העובד הסוציאלי יכול לפעול רק כאשר מצבו הגופני ו/או הנפשי של חוסה בגיר, נפגע בשל אי טיפול ראוי, או עלול להיפגע בשל כך, ונשקפת לו סכנה. החוק קובע כי כאשר החוסה או האחראי עליו לא מסכימים לטיפול ראוי, רשאי העובד הסוציאלי לבקש מבית המשפט ליתן צו בעניין והוראות באשר לשמירה על גופו ונפשו של החוסה. העובד הסוציאלי האחראי על החוסה והחוסה (אם יש ביכולתו להבין) יופיעו בבית המשפט וישמעו בפני שופט.

העובד הסוציאלי אינו מוסמך לפעול במקרה של בזבוז משאבים על ידי החוסה, או כאשר החוסה גורם לנזק סביבתי. הסמכות לפעול היא אך ורק כשהחוסה נמצא בסכנה לשלום גופו ו/או נפשו.

לעובד הסוציאלי יש סמכות לחקור, להגיש תסקיר לבית המשפט, ולתת חוות דעתו בקשר לחוסה.

תפקיד העובד הסוציאלי בענין צורך בהתערבות ניתוחית בחוסה

כאשר החוסה סובל מלקות בשכלו ויש צורך בהתערבות ניתוחית כלשהי , על העובד הסוציאלי להגיש תעודה פסיכיאטרית בקשר למצב הקוגניטיבי של החוסה, ולפרט התוצאות בהעדר טיפול.

מתי לא יכפו טיפול על חוסה ?

החוק קובע, כי אם מדובר בחוסה בגיר שמתנגד לטיפול רפואי, בית משפט לא יורה על כך, אלא אם מדובר בחוסה שהוא לוקה בשכלו, או שהתנגדותו נובעת מסיבות לא סבירות. בית המשפט מוסמך להעביר את החוסה למעון חוסים או לבית חולים לחולי נפש על פי החוק לטיפול בחולי נפש, כדי לשמור על שלמות גופו ונפשו של החוסה, וזאת לא יותר מתקופה של חצי שנה. זכות ערעור על החלטת בית המשפט השלום ניתנת לבית המשפט המחוזי.

עונשים בגין פגיעה בחוסה על ידי האחראי עליו

החוק מפרט  עונשים בגין ניצול חוסה בידי האחראי עליו. האחראי יכול להיות הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, וכל מי שמשגיח, ומשפיע על החוסה, או שוהה עימו.

החוק קובע שאם האחראי על החוסה מבצע  פעולות שיש בהן כדי לפגוע בגופו או בנפשו של החוסה –  כמו למשל עושה בו שימוש כדי לקבץ נדבות, או גורם לכך שניתן יהיה להפעיל לחץ על החוסה או לעשות/לחדול ממעשה – העונש – חודש מאסר או קנס כספי.

כמו כן החוק קובע שקצין משטרה רשאי להעביר חוסה למקום מגוריו או למקום אחר, אם נראה לו שמנצלים את החוסה ופוגעים בשלומו, בגופו ובנפשו. כאשר החוסה מועבר למקום שנמצא מעבר לרשות האחראי עליו, יש צורך בצו בית המשפט כדי להחזיקו מעבר לשבוע.


המאמרים הניצפים ביותר
  • פיגור שכלי גבולי
  • תסמינים לפיגור שכלי
  • דרכים לאבחון פיגור שכלי
  • אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי
  • פיגור שכלי קל
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ / שרות רפואי
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס