פיגור שכלי נגרם פעמים רבות כתוצאה מסיבוכים שונים שהתרחשו במהלך הלידה או סמוך מאוד ללידה.
מקרים כאלו יכולים להתרחש גם לאחר הריונות שהתנהלו לכל אורכם באופן תקין לחלוטין, גם במקרים בהם האישה לא השתייכה לקבוצת סיכון מסוימת וכן חשוב לציין כי לא אחת מתברר כי הסיבוך לא יכול היה להימנע.
עם זאת, במקרים רבים אחרים, מדובר על סיבוך שיכול היה להימנע לו הצוות הרפואי היה פועל בהתאם לרמת האחריות הרפואית המצופה ממנו.
במאמר שלפניכם נדון במספר מצבים שעלולים להתרחש במהלך הלידה או סמוך אליה שבעקבותיהם בא לעולם צאצא הסובל מפיגור שכלי ושבמידה והצוות הרפואי היה פועל בצורה שונה, הפיגור השכלי יכול היה להימנע.
טיפול רשלני במצוקה עוברית
מצוקה עוברית היא מצב שבא לידי ביטוי בפגיעה באספקת החמצן התקינה לעובר. בדרך כלל הראשונה להבחין במצב זה היא האישה ההרה שמבחינה כי העובר לא נע באופן שגרתי, אלא שתדירות התנועות שלו נמוכה יותר ושעוצמתן חלשה יותר. כאשר נמדד קצב פעימות הלב של העובר ומתגלה כי הקצב נמוך ממאה פעימות לדקה, המצב מוגדר כמצוקה עוברית.
מצב זה מצריך התייחסות מיוחדת שכן במקרים מסוימים יש לזרז את הלידה. הטיפול במצב זה יכול להיות שמרני ולכלול ניסיון לשנות את התנוחה של האם על מנת לטפל בחסימה או מתן של חמצן לאם, אך במקרים החמורים ביותר מתעורר הצורך לזרז את הלידה ואפילו לבצע ניתוח קיסרי.
הרשלנות הרפואית בהקשר של מצוקה עוברית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מסימני המצוקה של העובר, באי בירור התלונות של האישה ההרה לגבי התנועתיות המופחתת של העובר ואי ביצוע בדיקת מוניטור לאבחון המצוקה וכן במקרים בהם למרות המצוקה הברורה, התקבלה החלטה שגויה שלא לזרז את הלידה והעובר סבל בעקבות כך מנזק מוחי.
כשל בביצוע לידה מכשירנית
במקרים מסוימים כאשר הלידה לא מתקדמת בקצב הראוי, ייתכן כי הרופא המיילד יבחר לעשות שימוש במכשירים רפואיים על מנת לשלוף את ראשו של העובר החוצה. לידה מכשירנית מבוצעת באמצעות מלקחיים מיוחדים או באמצעות מכשיר ואקום המולבש על ראשו של העובר. למעט מצבים נדירים מאוד, רק רופא שהוסמך לבצע לידות מכשירניות רשאי לבצע אותן בפועל.
ביצוע רשלני של לידות מכשירניות על ידי רופא שלא הוסמך לבצע אותן, עלול בהחלט להוביל לנזק מוחי ולהולדת צאצא הסובל מפיגור שכלי. במקרים מסוימים ההחלטה לבצע לידה מכשירנית היא שגויה מיסודה, שכן לפי כל הממצאים שנאספו במהלך הלידה, מדובר היה בלידה שצריכה הייתה להסתיים בניתוח קיסרי. לא אחת אף בוצעו מספר ניסיונות עקרים ליילד באמצעות מכשירים ורק לאחר שהנזק המוחי כבר נגרם, הוחלט ליילד בניתוח קיסרי.
בכל מקרה שבו בעקבות לידה מכשירנית נגרם לתינוק נזק מוחי שבא לידי ביטוי בפיגור שכלי, ייתכן מאוד כי קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
תקופת ההתיישנות של התביעה
במידה והתביעה בגין הרשלנות הרפואית שהתרחשה בזמן הלידה ושהובילה לפיגור שכלי מוגשת מטעם הנפגע הלוקה בפיגור שכלי, הרי שניתן להגיש אותה עד עשרים וחמש שנה מיום הלידה וזאת כיוון שבתביעות נזקי גוף של קטינים, תקופת ההתיישנות מסתיימת רק שבע שנים מהגיע הקטין לגיל שמונה עשרה.
למרות שכך הם פני הדברים, עדיין מומלץ שלא להתעכב עם הפנייה לעורך דין המתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה וזאת כיוון שמדובר בתביעות מורכבות מאוד שההתנהלות שלהן נמשכת גם כך שנים רבות.