פיגור שכלי עמוק, הנקרא גם במקרים מסוימים פיגור סיעודי, מאובחן כאשר הנבדק השיג תוצאה הנעה בין אפס לעשרים ותשע נקודות במבחן ה- IQ.
מדובר על הרמה הקשה והחמורה ביותר של פיגור שכלי, רמה אחת מעל לפיגור שכלי קשה. לפי התקנות של הביטוח לאומי, אדם שסובל מפיגור שכלי עמוק הינו בעל מאה אחוזי נכות.
אדם הסובל מפיגור שכלי עמוק נזקק לתמיכה מתמדת בכל אחד ואחד מתחומי החיים. הנוכחות של גורם מטפל נדרשת בין היתר לצורך רחצה, לבוש, קימה מהמיטה, ניידות ועוד. בדרך כלל, פיגור שכלי עמוק מאובחן מוקדם מאוד במהלך החיים וזאת לעומת פיגור שכלי קל או פיגור שכלי גבולי שבדרך כלל מאובחנים רק במהלך הלימודים בבית הספר או אף מאוחר יותר.
מה הם הגורמים לפיגור שכלי עמוק?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לפיגור שכלי עמוק. במקרים מסוימים מדובר למשל על מחלה גנטית מטבולית שגורמת להצטברות חומרים מסוימים ברמה גבוהה יתר על המידה בדם של התינוק. במקרים האלו התינוק בא לעולם ללא תסמינים מיוחדים, אך כבר תוך מספר שבועות יכול להגיע לכדי פיגור שכלי עמוק ללא טיפול.
גורמים נוספים יכולים להיות למשל תסמונות גנטיות או תסמונות כרומוזומליות וכן מגוון רחב של גורמים שמובילים לפגיעה באספקת הדם לעובר המתפתח. עוד יש להזכיר חשיפה לחומרים מסוכנים במהלך ההיריון כמו למשל עישון סיגריות, צריכת אלכוהול, שימוש בסמים, שימוש בתרופות מסוימות ועוד.
תסמונות ובעיות נוספות
ברוב המוחלט של המקרים הפיגור העמוק ילווה במגוון רחב ביותר של תסמינים מסוגים שונים ולפיכך אין זה פלא שמדובר על סוג הפיגור הקל ביותר לאבחון, המתגלה בשלב המוקדם ביותר.
בין היתר ייתכנו התסמינים הבאים:
- מתח נמוך בשרירים המופיע כבר בתחילת החיים, שיכול להתבטא בחוסר יכולת לינוק בצורה איכותית, חוסר יכולת להרים את הראש או להתהפך, חוסר יכולת להחזיק עצמים ועוד.
- בעיות התנהגות שונות יכולות להוות את מנת חלקם של הסובלים מפיגור שכלי עמוק כשבין היתר מדובר על ניסיונות לפגיעה עצמית, תוקפנות, אגרסיביות ועוד.
- בקרב הלוקים בפיגור שכלי עמוק קיימת שכיחות גבוהה מאוד של מומים מולדים ועיוותים גופניים, כשבין היתר מדובר על חוסר התפתחות מספקת של הגפיים, מומים לבביים, מומים בכליות, מומים בכבד, מערכת עיכול לא מפותחת ועוד.
- בעיות מוטוריות מגוונות שכיחות אף הן בקרב הלוקים בפיגור שכלי עמוק כשבין היתר מדובר על חוסר יכולת ללכת, קושי רב בביצוע מטלות הדורשות מוטוריקה עדינה כמו רכיסת כפתורים או שריכת שרוכים למשל, קושי בביצוע מטלות הדורשות מוטוריקה גסה ועוד.
- תחלואות נלוות רבות שכיחות בקרב הסובלים מפיגור שכלי עמוק, כשבין היתר מדובר על יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, בעיות קרדיווסקולריות מגוונות שבדרך כלל קשורות למומים האנטומיים בלב ועוד.
כיצד ניתן לטפל ולשלב בחברה?
חשוב להבין כי מפגר סיעודי או אדם הסובל מפיגור שכלי עמוק כמעט ואינו מתקשר עם הסביבה החיצונית שלו. ברוב המוחלט של המקרים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי עמוק לא מכירים את המטפלים שלהם, לא מסוגלים לזהות את בני משפחותיהם ולא מסוגלים ללמוד מידע חדש או לרכוש מיומנויות. לאור זאת, אין הם משתלבים במסגרות תעסוקתיות, אין הם לומדים בבתי ספר מיוחדים, משתלבים במסגרות ובמוסדות מתאימים וייעודיים ובדרך כלל מדובר על אנשים המאושפזים במוסד סגור.
היכולות התקשורתיות המילוליות של הלוקים בפיגור שכלי עמוק מוגבלות ביותר ובמידה ויש להם אוצר מילים, התקשורת המילולית משמשת אותם רק לצרכים פרקטיים בסיסיים ולא להבעת חוויות או רעיונות למשל.