אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי

הקשר בין פיגור שכלי לבין אוטיזם ואספרגראוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי הן שלוש תופעות שלעתים קרובות מוזכרות בנשימה אחת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם קווי דמיון מסוימים המשותפים ללקויות השונות וכן בעובדה שלעתים הן חופפות ומופיעות במקביל באדם אחד.

באופן כללי, אוטיזם קלאסי היא לקות התפתחותית ששייכת לתסמונות הספקטרום האוטיסטית הנובעת משונות התפתחותית נוירולוגית מולדת ותורשתית, תסמונת אספרגר שייכת אף היא לתסמונות הקשת האוטיסטית, אך תסמיניה חמורים פחות כפי שנפרט בהמשך ואילו פיגור שכלי היא הפרעה נוירו התפתחותית שבאה לידי ביטוי בעיקר בתפקוד אינטלקטואלי נמוך.

כבר כאן ניתן לראות שיש הבדל בין ההפרעות השונות שכן אנשים הלוקים בתסמונת אספרגר למשל, יכולים להיות בעלי תפקוד אינטלקטואלי גבוה מאוד ואפילו גבוה מהממוצע.

מה הם הגורמים לאוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי?

הגורמים לפיגור שכלי יכולים להיות למשל מחלות גנטיות מסוימות או בעיות כרומוזומאליות מסוימות כמו למשל במקרה של תסמונת דאון, אך בנוסף ייתכנו גם גורמים שקשורים ללידה ולהיריון שהובילו לפגיעה באספקת החמצן למוח של העובר. במקרים נדירים הפיגור השכלי הוא תוצאה של תנאי סביבה דלים בגירויים בשנות החיים הראשונות.

הגורמים לתסמונת אספרגר גם הם רבים ומגוונים כשבין היתר מדובר על מחלות זיהומיות בהן חלתה האם במהלך ההיריון, רעלת היריון ועוד, אך עד כה לא ברור עד תום הגורם המדויק הגורם לתסמונת. ככל הנראה מדובר על מכלול של גורמים המתרחשים כל אחד במועד מסוים בתוך שרשרת שלמה של נסיבות.

בכל הקשור לגורמים לאוטיזם קלאסי נראה כי ישנה השפעה משמעותית לגורמים תורשתיים שכן במקרים רבים מתברר כי לאדם הסובל מאוטיזם קלאסי יש לפחות קרוב משפחה אחד הסובל מאוטיזם, אך טרם התגלה המנגנון הגנטי העומד מאחורי ההפרעה.

מה הם התסמינים של אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי?

התסמינים של אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי רבים ומגוונים ויכולים להופיע במגוון רחב של דרגות חומרה. התסמינים מופיעים בכל המקרים בגיל מוקדם מאוד ובכל מקרה לפני גיל שמונה עשרה. פיגור שכלי בא לידי ביטוי במנת משכל נמוכה מאוד המשתנה בהתאם לדרגת הפיגור השכלי (קל, בינוני, קשה ועוד) ובקשיי הסתגלות שיכולים לבוא לידי ביטוי בקשיי הסתגלות חברתיים, פיזיולוגיים, תפקודיים או תקשורתיים.

עיקר הלקות של הסובלים מאספרגר באה לידי ביטוי בקשיים ביצירה של מערכת יחסים אינטימית, קשיים בהבנה של הבעות פנים ובקשיים בהבנה של סיטואציות חברתיות. ברוב המקרים הלוקים בתסמונת אספרגר הינם בעלי אינטליגנציה תקינה ואף הינם בעלי יכולת גבוהה בכל הקשור ללימוד שפות ולהבנת הנקרא. בנוסף בדרך כלל הלוקים בתסמונת אספרגר הינם בעלי זיכרון טוב במיוחד.

התסמינים של האוטיזם הקלאסי מחולקים לשלוש קבוצות מרכזיות להלן:

  • תסמינים של תקשורת לא מילולית – קושי בהבעת רגשות, קושי בתקשורת באמצעות הבעות פנים וקושי ביצירת קשרים חברתיים.
  • תסמינים הקשורים בהפרעות דיבור – חוסר מוחלט בשימוש בדיבור, אוצר מילים דל במיוחד, שגיאות דקדוק חמורות או בחירה להימנע משימוש במילים עבור מטרות שבדרך כלל נהוג להשתמש במילים עבורן.
  • תסמינים של התנהגות חזרתית – פחד גדול משינויים ומשבירה של השגרה, נדנוד חוזר של הגוף, סידור חפצים בסדר מסוים באופן כפייתי ועוד.

כיצד מאבחנים אוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי?

האבחון של אוטיזם קלאסי מבוסס על ראיונות מובנים, שאלונים, בחינת ההיסטוריה הקלינית של הנבדק, בחינת ההתנהגות של הנבדק, תיאור ההתנהגות של הנבדק על ידי ההורים ועוד. בין יתר הכלים המשמשים לאבחון של אוטיזם קלאסי יש להזכיר את ה- AOSI, FYI, ADI-R, ADOS, מבחן קאופמן, מבחן וקסלר לילדים ועוד.

גם האבחון של תסמונת אספרגר מתבסס בשלב הראשון על איסוף נתונים בנוגע להתנהגות של הנבדק ממרפאים בעיסוק או מאנשי חינוך שבאו במגע עם הילד, מהוריו ומקלינאי תקשורת למשל ובשלב השני יש לבצע הערכה קלינית המתייחסת למיומנויות תנועתיות, קוגניטיביות, שפתיות וחברתיות.

בשנים האחרונות יותר ויותר מאבחנים עושים שימוש בבדיקת EEG (רישום הפעילות החשמלית של המוח) וזאת כיוון שבקרב חמישים אחוז מהלוקים בתסמונת אספרגר ניתן לראות פעילות חשמלית לא תקינה או הפרעה חשמלית במערכת העצבים המרכזית.

האבחון של פיגור שכלי כולל גם כן בדיקה פסיכיאטרית, בדיקה סוציאלית התפתחותית שבה נבדקים השלבים ההתפתחותיים והיכולות ההסתגלותיות וההתפתחותיות של הנבדק, בדיקה פסיכולוגית הכוללת מבחני IQ ומבחנים נוספים הכוללים מבחני אישיות וכמובן שגם בדיקת רופא מומחה שמטרתה לאבחן תסמונות שונות הקשורות לפיגור שכלי.

כיצד מטפלים באוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי?

הטיפול באוטיזם, אספרגר ופיגור שכלי משתנה בהתאם לממצאים שעולים מבדיקות האבחון, בהתאם לסוג הספציפי של ההפרעה, לתסמינים הספציפיים מהם סובל המטופל ולמידת החומרה שלהם.

בתסמונת אספרגר נהוג לטפל באמצעות טיפול בנוירופידבק, תרפיה באמצעות בעלי חיים, טיפול פסיכולוגי תומך, עיצוב התנהגות, אינטגרציה חושית וטיפול תרופתי המיועד לטפל במצבים של חרדה, תסכול וייאוש.

באוטיזם קלאסי נהוג לטפל באמצעות פסיכואנליזה, אימון שמיעתי, טיפול בהחזקה, אינטגרציה סנסורית ועוד.

בפיגור שכלי נהוג לטפל באמצעות מסגרות של חינוך מיוחד, טיפולי פיזיותרפיה, טיפול התנהגותי ועוד.

חשוב מאוד להבין כי נכון להיום אף אחת מההפרעות לא ניתן לרפא, אך באמצעות טיפול יעיל ומותאם אישית ניתן בהחלט להפחית את מידת החומרה של התסמינים ולשפר את איכות החיים של הסובלים מההפרעות השונות ושל בני משפחותיהם.

 

ראו גם:

השפעת פעילות אתגרית על בעלי מוגבלות שכלית

דילוג לתוכן